ipt>
יוצר, זמר ואמן רב-תחומי. מחלוצי הפאנק והגל החדש בישראל, ואחת הדמויות שעיצבו את חיי הלילה של תל אביב.
הכינוי "שולץ האיום" לא היה בחירה שלו. הוא הודפס על פוסטרים שנתלו ברחבי תל אביב כדי לקדם מיצגים שלו ושל רמי פורטיס. עם הזמן הוא דבק.
דורון אייל נולד בתל אביב ב-1955. בגיל 11 עברה משפחתו לניו יורק. ב-1974 הוא גר באמסטרדם ואחר כך בלונדון, שם נחשף לתיאטרון רחוב ולסצנת הרוק של ה-Roundhouse. שם גם הכיר את דייוויד אלן מ-Gong ואת פיטר האמיל.
ב-1975 חזר לישראל ופגש את רמי פורטיס. יחד העלו מיצגי שירה וסאונד ניסיוניים בפאבים ובמועדונים בתל אביב.
כדי לקדם את המיצגים נתלו פוסטרים ברחבי העיר. עליהם הוטבע הכינוי "שולץ האיום". הוא דבק בו.
הם הופיעו בסרט "דיזנגוף 99" ובתוכנית הראיונות "עלי כותרת" בערוץ הראשון. זו הייתה הפעם הראשונה שאמני פאנק הופיעו בטלוויזיה בישראל.
בסוף שנות ה-70 הציג מיצג בשם "אמנות מהי?". במשך שעה שלמה הוא הציג את ישבנו, בליווי פצצות סירחון והקלטות. זו הייתה הפעם האחרונה שהוזמן להציג באותה גלריה.
ב-1981 הקים עם פורטיס, נועם הלוי ואיוון מונטיאל את כרומוזום. היא הייתה הלהקה הראשונה שהופיעה במוזיאון תל אביב. באותה שנה הקים עם פורטיס ומלכה שפיגל גם את "Seven Code".
וב-1982 הוא עשה את הדבר שאולי חשוב מכל השאר.
הוא חבר לבעליו של מועדון הפינגווין ושכנע אותו להקים במה להופעות. דרך הבמה הזו פרצו משינה, להקתו הראשונה של יוסי אלפנט, ורבים אחרים. אחריו הלכו מועדונים נוספים ובנו במות, ובהם ליקוויד.
ב-1983 הקים את היחידה לטיפול נמרץ, שנחתמה ב-CBS.
ב-1984 הקים עם דויד גרוואי את הצמד "צוזאמן", "ביחד" ביידיש. הם הופיעו לראשונה עם תזמורת שלמה על במה, באמצעות טכנולוגיית MIDI. אחר כך עברו לניו יורק.
ב-1985 הקימו שם עם יוסי פיין בבס וטל ברגמן בתופים את "בלה בלה". הם היו להקת הבית של CBGB, המועדון שממנו יצאו Talking Heads, Television, Ramones ופטי סמית'.
ב-1992 הקליט עם גרוואי את "נאום לאומה" בנענע דיסק. ב-2015 יצא "In the Waiting Room".