פוליאנה פרנק — אחת מלהקות הקאלט החשובות ביותר במוזיקה הישראלית האלטרנטיבית. הוקמה בנובמבר 1987 להופעה אחת בלבד, הפכה לתופעה. אליוט — שרון בן-עזר — הייתה הזמרת הישראלית הראשונה שדיברה בפומבי על היותה לסבית. גיבור צבא ההגנה נאסר לשידור ברדיו. זיוה הפך להמנון.
פוליאנה פרנק נחשבת לאחת מלהקות הקאלט המשפיעות ביותר באלטרנטיבה הישראלית — בגלל שחיברה בין פאנק חתרני, טקסטים פוליטיים נועזים ויציאה מהארון פורצת דרך, ויצרה תרבות-נגד ישראלית שלא הייתה כמותה לפניה.
נובמבר 1987. אליוט (שרון בן-עזר) וחברתה ליאורה מוגרבי עולות על במה בתל אביב כחימום להופעת הבכורה של נושאי המגבעת — עם שני שירים בלבד שידעו לנגן. הן קוראות להרכב "פוליאנה פרנק", שם שמשלב בין הדמות הספרותית פוליאנה לאנה פרנק. עיתון "העיר" קובע שהן "תקוות הרוק הישראלי". הן ארזו מיד ועברו לאמסטרדם.
לאחר שנה חזרה אליוט ארצה. ב-1989 הקליטה עם אחיה רז בן-עזר, שבי עוזיאל ועמי לוי את "חיה ומתה בארון" — קלטת שיצאה ב-האוזן השלישית ונמכרה ב-1,500 עותקים בתוך שבועות, מספר עצום לסצנת האינדי הישראלית. ב-1990 יצא האלבום "אין לבחור" — אבן דרך.
השיר "גיבור צבא ההגנה" — פרודיה סרקסטית על דמות המאצ'ו הישראלי — נאסר על ידי רדיו צה"ל ורדיו גלי ישראל. הסירוב עשה לו פרסום עצום. זיוה, שכתב עמי לוי, הפך ללהיט ולאחד משירי הרוק הישראלי האייקוניים ביותר של שנות ה-90.
אליוט הייתה הזמרת הישראלית הראשונה שדיברה בפומבי ובביטחון על היותה לסבית — עובדה שחרגה מכל הנורמות של התקופה. האלבום "חיה ומתה בארון" — שמו כבר אמר הכל. היא הפכה לסמל בקהילה ולחלוצה תרבותית שהשפעתה נמשכת עד היום.