דאנס בר קטן שכמעט לא עשה יחסי ציבור במשך שנה וחצי וצמח מפה לאוזן. ומי שרקד שם למד משהו שהשפיע על הסצנה כולה · איך מועדון מייצר קהילה ולא רק רחבה.
הפטיש נפתח ב-1998 על ידי שלושה חברי ילדות שעלו לישראל ב-1990 · רומן סורקין, איליה מרגוליס וסשה ספיבק. מקור מ-2001, בזמן שהמועדון עדיין פעל, מאשר את שנת הפתיחה ואת סיפור ההקמה.
הוא לא נבנה כמועדון ענק ולא ניסה למשוך את כל תל אביב. במשך כשנה וחצי הוא כמעט לא נחשף בתקשורת ולא עשה יחסי ציבור · פעל כאנדרגראונד וצמח מפה לאוזן. בתקופה הזאת נוצר סביבו קהל קבוע, וזה הפך לחלק מהזהות שלו.
בתחילת דרכו היה הפטיש מזוהה במיוחד עם עולי ברית המועצות של שנות ה-90, עד שהתקשורת כינתה אותו לתקופה מסוימת המועדון הרוסי הבולט בעיר. אבל מה שנוצר שם היה רחב בהרבה.
ירון טראקס, שלימים הקים את הבלוק, תיאר את הפטיש הישן כמקום שבו למד מהי קהילה: לדבריו רקדו שם יחד אנשים מקצוות שונים של החברה · עולים חדשים וישראלים ותיקים, אמנים ועורכי דין, עשירים ועניים · באותה רחבה, בלי האגרסיביות והפוזה שאפיינו בעיניו חלק ממקומות הלילה האחרים.
וזה מסביר משהו על הבלוק. המועדון שנחשב לאחד מבעלי הסאונד הטוב בעולם נבנה על תובנה שנוצרה כאן, בחלל קטן בנחלת בנימין.
הפטיש הפך לאחד הבתים המרכזיים של אנדרגראונד האוס, דיפ האוס וסולפול האוס בתל אביב. תיעוד של סצנת ההאוס המקומית מציב אותו לצד הלמון כשני המקומות שבהם נוצרה קהילת האוס משמעותית בעיר בשנות ה-90 והאלפיים.
סקירה בדיעבד מכנה את תחילת שנות האלפיים תור הזהב שלו · מקום שבו המסיבה כמעט לא פסקה, ושחיבר עולים מחבר העמים, קלאברים ותיקים וחדשים ואנשי סצנה.
בערך בשנת 2000 פרצה שריפה בפטיש. אחרי השריפה המקום לא רק שוקם אלא עוצב מחדש על ידי סשה ליסנסקי, המעצב הראשי של תיאטרון גשר.
וזה פרט שכדאי לדעת אם אתם זוכרים את המקום: מי שבילה שם ב-1998 ו-1999 ומי שהגיע אחרי 2000 ראה שני חללים שונים.
כשהפטיש חגג שלוש שנים ב-2001, הקהילה כבר הייתה גדולה מהמקום עצמו · ומסיבת יום ההולדת הועברה למועדון קו במקום להיערך בחלל הקטן. האירוע תוכנן להתחיל ביום שישי ולהימשך עד שבת בצהריים.
באותה תקופה תכננו הבעלים להרחיב את הפעילות למסיבות גדולות אחת לשבועיים, ולפתוח בית קפה ומסעדה סמוך למועדון · בעיצוב אר נובו של אותו מעצב ששיקם את החלל.
אי אפשר לנתק את הפטיש מהמיקום. סוף שנות ה-90 ותחילת האלפיים היו התקופה שבה אזור נחלת בנימין והרחובות הסמוכים הפך לריכוז של ברים, דאנס ברים ומועדונים · והפטיש היה אחד המקומות שיצרו את הזהות הלילית החדשה של האזור.
באותו אזור פעל גם הלוגוס במדרחוב, ומאוחר יותר פאב בלקוני בנחלת בנימין 5.
והקשר של הבעלים לשכונה נמשך גם אחר כך: סורקין ומרגוליס היו מעורבים בהמשך גם בבית קפה באותו רחוב, ומקור מ-2005 מתאר אותם במפורש כמקימי הפטיש.
ב-2004 הסתיים הגלגול המקורי של הפטיש, והפעילות עברה למועדון מקסים.
וזה החלק החשוב: הסיפור לא נגמר כי הקהל נעלם. הקהילה והסגנון שנוצרו כאן עברו הלאה · אל מקסים, ובהמשך אל מועדוני אנדרגראונד אחרים בעיר. מי שהקים את הבלוק הגדיר את הפטיש כמקום שהשפיע עליו מאוד וגרם לו להבין איך מועדון יכול לייצר תחושת משפחה.
שנת הפתיחה, זהות המייסדים ותקופת האנדרגראונד · מקור מ-2001, בזמן שהמועדון פעל. מסיבת שלוש השנים במועדון קו ותוכניות ההרחבה · מאותה תקופה. דבריו של ירון טראקס על הקהילה · מריאיונות שנתן. השריפה והעיצוב מחדש בידי סשה ליסנסקי · תיעוד עיתונאי. מקומו לצד הלמון בסצנת ההאוס · תיעוד של הסצנה. המעבר למקסים ב-2004 · דיווחים מהתקופה.
הכתובת המספרית המדויקת לא אותרה, ולכן צוין האזור בלבד.