לפני שנמל תל אביב הפך למתחם מסעדות וחנויות, פעלו בו מועדוני ענק פתוחים עם מסיבות אלקטרוניות באוויר הפתוח. אוקטופוס היה אחד מהם, בתקופה שבה כל המתחם עוד היה מוגדר רשמית כאזור מחסנים.
ביוני 2001 פרסמה עיריית תל אביב רשימת מועדונים שלטענתה פעלו ללא רישיון עסק, ובה הופיעו ארבעה מהנמל · אוקטופוס, זום, דוגית ותכלת. בתגובה רואיין רל נדל, שהוגדר כבעלים של אוקטופוס ושל מועדון TLV.
הטענה שלו מסבירה הרבה על התקופה: לדבריו הבעיה לא הייתה בטיחות אלא תכנון. כל מתחם הנמל היה עדיין מוגדר כאזור מחסנים, ולכן המועדונים התקשו לקבל רישיון רגיל · גם כשהחוזה מול העירייה עצמה ציין שהשימוש המותר הוא דיסקוטק.
אוקטופוס היה חלק מדור של מועדוני ענק פתוחים שפעלו בנמל באותן שנים, לצד זום, תכלת, דוגית ורוזלינדה. אלה היו אירועים באוויר הפתוח בקנה מידה שלא היה קיים במועדוני המרתף של העיר.
עם תחילת השיפוץ הגדול של הנמל בתחילת שנות ה-2000 והגישה העירונית החדשה, המועדונים הפתוחים החלו לקבל צווי סגירה בזה אחר זה. אחריהם הגיע דור אחר · גלינה, קלרה, גזוז ושלוותה · שכבר היו קרובים יותר לברים עם מוזיקה מאשר למסיבות ענק.
הפעילות ב-2001, זהות הבעלים והטענות בנוגע לרישוי · מדיווח עיתונאי מיוני 2001. השתייכותו לדור מועדוני הנמל הפתוחים · מסקירה מאוחרת של התקופה.