המרתף שהפך
את תל אביב
בשנת 1982, בעוד צה"ל היה בביירות ותל אביב הייתה עיר פרובינציאלית ועצורה, נפתח במרתף ברחוב יהודה הלוי 43 מקום שלא היה כמותו. עדי מילשטיין: היזם שפתח אותו: לא ידע שהוא יוצר נקודת מפנה בתרבות הישראלית.
מבחינה פיזית: מרתף שקירותיו כוסו במראות, ששימש לפני כן כאולם חתונות. מבחינה תרבותית: המקום הכי חשוב בתל אביב של שנות ה-80. כאן ירד אריאל סמל, צלם צעיר בן 18, ושמע לראשונה את "Bela Lugosi's Dead" של באוהאוס. "חריקות הגיטרה והבסים זרמו לי דרך הגוף ללא התנגדות," כתב שנים אחר כך. "מסביבי קרנבל של ריקוד זוויתי וקצת רובוטי, בחורות יפות, חצופות ומשוחררות."
המוזיקאי והאמן דורון אייל ("שולץ האיום") הציע למילשטיין להקים במקום במה להופעות. ההצעה שינתה הכל. תוך זמן קצר הפך הפינגווין למקום פופולרי להופעות רוק הבית של הגל החדש הישראלי.
- ◈הלילה הראשון: 1982: "ירדנו במדרגות ושמעתי את Bela Lugosi's Dead. זהו, אריאל סמל הגיע הביתה.": אריאל סמל
- ◈הופעות משינה: להקת משינה התחילה את דרכה בפינגווין: עוד לפני שהפכה לאגדה
- ◈הופעת הפרידה של פאולה (אנה פנתה פוליאנה): 19 בפברואר 1988: "כל העיר" כיסתה
- ◈הופעת פורטיס: 1983: דורון רוזנבלום כיסה בכותרת ראשית ב"כותרת ראשית", 24 במרץ 1983
- ◈הספר "אנשי הפינגווין", 2014: אריאל סמל, ברמן המועדון, מצא אלפי תמונות. הספר הצילומים הנמכר ביותר בישראל: אזל תוך שבועות, עותקים משומשים הגיעו ל-1,500 ₪