מפת ההיעדרות
ישראל אינה מדינה שלהקות עוקפות בקלות. יש כאן קהל נאמן, רגשי ומוסיקלי. ועדיין — כמה מהלהקות הגדולות ביותר של שנות ה-80 מעולם לא עלו על במה ישראלית. בחלק מהמקרים מדובר בלוגיסטיקה. בחלק — בעמדה פוליטית. ובחלק — בצירוף נסיבות עצוב.
The Cure — השאלה הגדולה
אין לה תשובה פשוטה. Robert Smith לא נתן ראיון שבו הסביר. The Cure לא פרסמו עמדה פוליטית נגד ישראל כמו Radiohead. הם פשוט — לא הגיעו. אף פעם.
בסיבובי ה-Wish Tour (1992), Bloodflowers (2000), 4:13 Dream (2008), Disintegration 30th Anniversary (2019) — ישראל לא הייתה על המפה. קהל ישראלי שגדל על Lovesong, A Forest, The Hanging Garden — מעולם לא שמע אותם חי.
Radiohead — הביטול שפצע
זה שונה. Radiohead תיכנן להופיע בפארק הירקון ב-2017. הכרטיסים נמכרו. ואז — Roger Waters ועמיתים לחצו. Thom Yorke אמר שהלהקה "חקרה" ו"הגיעה להחלטה עצמאית." הופעה בוטלה.
Ken Loach, שחקנים בריטים, אמנים — כולם שלחו מכתבים. Thom Yorke אמר בהמשך שהוא "לא מאמין ב-BDS" אבל שהחלטה זו הייתה שלו. הסתירה הזו מעולם לא נפתרה.
New Order — הפרדוקס
New Order מעולם לא הופיעו בישראל. אבל Blue Monday, True Faith, Bizarre Love Triangle — הושמעו בכל מועדון ישראלי בשנות ה-80. Peter Hook, שעזב את הלהקה ב-2007, הביא את המוזיקה לישראל פעמיים עם The Light.
Bernard Sumner — הסולן של New Order — מעולם לא עמד על במה ישראלית. זה אחד הפרדוקסים הגדולים: הלהקה שהגדירה סצנה שלמה בישראל, שמעולם לא ראתה את הסצנה הזו.
מי כן הגיע — ומה זה אומר
Depeche Mode ב-2009 ו-2013, Nick Cave 5+ פעמים, Morrissey 4 פעמים, Tears for Fears פעמיים, Peter Hook פעמיים. אלה לא במקרה — אלה אמנים שהחליטו שהקהל הישראלי שווה. Nick Cave עמד מול לחץ BDS ב-2017 ואמר: "אני לא מאמין בחרם תרבותי."
ההבדל בין "מי הגיע" ו"מי לא הגיע" לישראל מספר סיפור מורכב — על פוליטיקה, על אמנות, ועל האמונה שמוזיקה חוצה גבולות.