40 שירים. 3 שעות. מהפתיחה האידיאלית ועד הסיום שמשאיר את כולם על הרצפה. מסודר לפי BPM ואנרגיה, בדיוק כמו שDF אמיתי בונה סט.
מתחילים בינוני ומטפסים. לא מפציצים בהתחלה.
השיא. כולם על הרצפה. אין עצירות.
אחרי חצות. מי שנשאר, נשאר בשביל זה.
הסיום שכולם יזכרו. לאט. עצוב. מושלם.
אל תתחיל בשיר הכי חזק שלך. Blue Monday כפתיחה מושלמת כי כולם מכירים אותו אבל הוא לא מציף. תשאיר את Headhunter ו-Join in the Chant לשיא.
עליות של 4-8 BPM בכל פעם. ירידות מהירות יותר מותרות. אל תקפוץ מ-130 ל-90 בלי שיר מעבר.
הוסף שיר אחד ישראלי באמצע, מינימל קומפקט, סיאם, או בארי סחרוף. הקהל הישראלי שבה. שמור אותו לשעה 1-2 בלילה.
Blue Monday (New Order), Enjoy the Silence (Depeche Mode), Don't You Want Me (Human League), Tainted Love (Soft Cell), West End Girls (Pet Shop Boys). אלה 5 השירים שאם לא ניגנת, לא הייתה מסיבת 80s.
מינימום 4 שעות לאירוע רגיל, 3 שעות פלייליסט פלוס 1 שעה גיבוי. למסיבה גדולה: 6 שעות עם 3 שלבים, Build-Up (שעה), Peak Hour (3 שעות), Closing (שעה).
80s: Synth-Pop, New Wave, EBM, יותר אלקטרוני ומסודר. 90s: Grunge, Britpop, Trip-Hop, יותר גיטרות ומגוון. BPM של 80s בדרך כלל 120-145. 90s יותר מגוון, מ-60 BPM (Portishead) עד 140 (Prodigy).