לפני שהייתה סצנה, היו המקומות. הפינגווין, שירוקו, קולנוע דן, ליקוויד, זמן אמיתי. חמישה מועדונים שיצרו את קהל ה-New Wave, הגות' וה-EBM הישראלי. לילות שלא ישובו.
מרתף ברחוב יהודה הלוי. לא היה שלט. לא היה שמירה מרשימה. היה רק הריח של עשן סיגריות, הרעש של Bauhaus ברמקולים, ואנשים שרקדו כאילו מחר לא יגיע.
הפינגווין נפתח ב-1982 ונסגר ב-1994, שנה שאחרי. 12 שנה של New Wave, Punk, Goth ו-Electronic בעיר שעדיין לא ידעה שיש לה סצנה. Depeche Mode בשנות ה-80 היה מה שניגן שם. Minimal Compact, הלהקה הישראלית שהגיעה לאירופה, יצאה ממנו.
כל מי שהיה שם זוכר: הרצפה הדביקה, הבר הצר, ה-DJ שידע בדיוק מתי לשים את Love Will Tear Us Apart. הפינגווין לא היה מועדון, הוא היה מדינה.
שירוקו הגיע אחרי הפינגווין אבל מילא חלל אחר. יותר אלקטרוני, יותר EBM, פחות Goth. Front 242 ו-Nitzer Ebb על הרמקולים. קהל שידע מה זה TB-303 לפני שמישהו המציא את המילה Acid House.
המועדון היה מקום מפגש של הסצנה הישראלית שצמחה מהפינגווין והמשיכה הלאה. DJ-ים שידעו לשים Headhunter ב-3 בלילה כשכולם כבר היו בשיא.
שירוקו היה הצעד הבא, מ-Goth לאלקטרוניקה, מה-80s לתחילת ה-90s. הוא מוכיח שהסצנה לא מתה, היא מתפתחת.
הדף המלא של שירוקו →קולנוע דן היה שונה, לא מועדון לילה אלא מקום שאירח הופעות של אמנים בינלאומיים. Siouxsie and the Banshees הופיעו בו. Depeche Mode עברו דרך ישראל בשנות ה-80 ואירועים כאלה הפכו את הסצנה הישראלית לאמיתית.
כשאמן בינלאומי הגיע לישראל בשנות ה-80, זה היה אירוע. לא כמו היום. כרטיסים נמכרו תוך שעות, אנשים נסעו מכל הארץ. קולנוע דן היה הבמה שאיפשרה את הרגעים האלה.
הדף המלא של קולנוע דן →ליקוויד הוא הגשר בין שנות ה-80 לשנות ה-90. כשהפינגווין ציין את שנותיו האחרונות, ליקוויד פתח את הדלתות לגל חדש, יותר Dance, יותר Electronic, אבל עם אותה נשמה של הסצנה שהתחילה ברחוב יהודה הלוי.
Club Culture הגיע לישראל דרך ליקוויד. אנשים שגדלו על Depeche Mode ו-The Cure מצאו שם את הצעד הבא, מוזיקה שגוף הגוף אליה אחרת.
הדף המלא של ליקוויד →זמן אמיתי היה הבמה ללהקות הישראליות. מינימל קומפקט, סיאם, גאן קונפליקט, נושאי המגבעות, הלהקות שיצרו Post-Punk ו-New Wave בעברית ניגנו שם.
בעוד הפינגווין ניגן תקליטים, זמן אמיתי נתן במה. זה ההבדל בין מועדון לבין תנועה, כשיש במה, יש להקות. וכשיש להקות, יש סצנה.
הסצנה הישראלית המלאה →רוקסן היה עוד שם בלילות של תל אביב, חלק מאותה רשת של מקומות שבנו את הסצנה האלטרנטיבית הישראלית. New Wave, Goth ו-Alternative במקום אחד.
תיעוד ויזואלי נדיר של הופעות ישנות שמור ב-YouTube, הדרך הטובה ביותר להבין מה היה שם.
הדף המלא של רוקסן →1982–1990. הפינגווין נפתח ב-1982 ויצר את הגרעין. שירוקו ואחרים הצטרפו בסוף השמונים. הסצנה הגיעה לשיאה בין 1985-1990, כשNew Wave ו-EBM היו בשיא העולמי וקהל ישראלי נאמן התאסף בכל שבוע.
יש ערבים תמטיים ב-The Wave Club ובמקומות נוספים שמנגנים Darkwave, Goth ו-EBM. אבל מקום כמו הפינגווין, עם ה-DNA האורגני שלו, לא ממש קיים. הסצנה חיה בפסטיבלים ובאירועים ספציפיים.
Depeche Mode, The Cure, Joy Division, New Order, Bauhaus, Sisters of Mercy, Front 242, Siouxsie and the Banshees, ורצועות של מינימל קומפקט וסיאם. הכל מה שעלה בתקופה מאירופה, עם גוון ישראלי.