דניאל מילר עבד כעורך סרטים. הוא חסך משעות נוספות, קנה סינתיסייזר KORG 700S משומש ומכשיר הקלטה של TEAC, והקליט בחדר השינה סינגל אחד תחת השם The Normal · "T.V.O.D." עם "Warm Leatherette" בצד השני, בהשראת הרומן Crash של ג'יי-ג'י באלארד.

הוא היה צריך שם ללייבל, ונזכר שבעבודה סימנו פחיות סרט בלי פסקול במילה mute. כך נולד השם, והתקליט קיבל את המספר Mute 1. מילר תכנן להדפיס 500 עותקים, Rough Trade הציעו להפיץ ארצית ושכנעו אותו להדפיס 2,000. בסוף הוא מכר 30,000.

על גב העטיפה הוא הדפיס את כתובת אמו בלונדון. אנשים התחילו לשלוח לשם קלטות. אחד מהם היה פרנק טובי, שיצא ב-1979 בתור Fad Gadget · Mute 2, החתימה הראשונה של הלייבל.

ב-1980 מילר פגש את Depeche Mode והציע להם לעבוד יחד. לא נחתם שום חוזה · הסכמה בלחיצת יד, תקליט אחרי תקליט. זו אותה גישה שהפילה את Factory ב-1992, וכאן היא החזיקה עשרות שנים.

אלבומים בארכיון

ציר הזמן

1978

נובמבר · Mute 1 · The Normal. הלייבל נפתח כדי להוציא אותו.

1979

Mute 2 · Fad Gadget. מכאן זה כבר לייבל אמיתי.

1980

מילר פוגש את Depeche Mode. בלחיצת יד.

1982

קלארק עוזב ומקים את Yazoo. Upstairs at Eric's מגיע למקום 2 בבריטניה.

1985

Erasure. באותה תקופה הלייבל חותם גם על Nitzer Ebb.

1990

Violator · בהפקת Flood. הלייבל האינדי מוכר אצטדיונים בארצות הברית.

כל הלייבלים →4AD →Factory Records →דניאל מילר →Depeche Mode →EBM →

העובדות אומתו מול ויקיפדיה האנגלית, קטלוג Mute ומקורות נוספים שתאמו. אלן ווילדר מוזכר כאן בשמו ובלי קישור, מפני שאין לו עדיין דף באתר · לא נוצרים קישורים ליעדים שלא קיימים.