סיפורים
מהפינגווין

היינו מגיעים לפינגווין בשעה 11 בלילה ויוצאים עם שחר. ניגנו Joy Division, Bauhaus, The Cure כל הלילה. לא ידענו שזה יהיה זמן שלא יחזור. הבסים של Bernard Sumner עדיין מהדהדים בראש שלי.

כשניגנו Headhunter של Front 242 בפינגווין הרצפה פשוט זז. לא מטפורית — פיזית. ה-TR-808 של הDJ היה מחובר לסאב גדול ובכל kick הצלחות על הבר רעדו. זה EBM כמו שצריך.

הייתי בהופעה של מינימל קומפקט בתל אביב לפני שעלו לאירופה. עשרים איש בקהל. Berry Sakharof ניגן גיטרה כאילו כל נוטה היה חרב. אחרי שנה הם היו בפסטיבלים בבלגיה. תמיד ידעתי שזה גדול.

קניתי את הקסטה של Depeche Mode Some Great Reward בדוכן שוק הכרמל ב-1985. שישים שקל — כמעט שבוע אוכל. ניגנתי אותה עד שנשברה. עד היום כל פעם שאני שומע Master and Servant אני בן שש עשרה.