עדי מילשטיין

ב-1982 פתח מילשטיין מרתף ברחוב יהודה הלוי 43 · חלל שקירותיו כוסו במראות ושימש קודם לכן כאולם חתונות. המקום הפך למועדון האלטרנטיבי המרכזי של תל אביב ולעריסה של הסצנה הישראלית · מינימל קומפקט, רמי פורטיס, סיאם, הקליק, ז׳אן קונפליקט ומשינה.

ב-1988 פתח דיסקוטק נוסף ברמת גן, שש שנים אחרי הפינגווין · כפי שדווח בעיתונות של אותה שנה.

מה שהבדיל אותו

זה הפרט שראוי להדגיש. בזמן שהסלקציה הפכה לחלק כמעט בלתי נפרד מתרבות המועדונים הישראלית, במקום שמילשטיין יצר לא הייתה אפליה ולא הייתה סלקציה.

וכשנשאל פעם מה הקטע של השם, הוא צחק וענה: כי יש לו גם שחור וגם לבן.

הגישה הזאת היא כנראה חלק מהסיבה שהמקום הצליח להחזיק קהילה שלמה. חברי תת התרבות שצמחה שם כינו את עצמם ״פינגוויניסטים״.

ארגז הנגטיבים

אחד הברמנים של הפינגווין, שהיה אז בן 18, נהג להחזיק מצלמה ופלאש טעונים מתחת לדלפק ולצאת לסיבובי צילום בתוך המועדון. לדבריו, למילשטיין לא הפריע שהוא עוזב את הבר כדי לצלם.

שנים אחר כך נמצא ארגז מלא בנגטיבים מאותן שנים, ומתוכו יצא ספר בשם ״אנשי הפינגווין״ · תיעוד חזותי של המועדון מבפנים שאין לו תחליף.

שלושה מאותה עיר

פרט מעניין: מילשטיין הוא אחד משלושה אנשי חיי לילה מרכזיים שגדלו באשדוד. השניים האחרים הם חיים פנחס, שהקים בהמשך את DOME, וגלית בן שמחון. שלושתם החזיקו בתקופות שונות כמה מהמועדונים הבולטים בתל אביב.

פתיחת הפינגווין ב-1982 ופתיחת המקום ברמת גן ב-1988 · מהערך על הפינגווין ומעיתונות התקופה. היעדר הסלקציה, דבריו על השם והסיפור על הנגטיבים · מכתבה על הספר ״אנשי הפינגווין״. הרקע האשדודי המשותף · מתחקיר מקומי.