לצד אריק איינשטיין ושלום חנוך, הוא היה דמות המפתח במעבר מהזמר העברי אל הפופ והרוק הישראלי. תהליך שהתרחש במחצית השנייה של שנות ה-60, ושינה מן היסוד את פני המוזיקה המקומית.
הסיפור
קראוס נולד ב-1935 בשכונת נחלת אחים בירושלים. אמו הייתה עקרת בית, אביו נהג. הוא לא בא מהרקע שממנו צמחו כוכבי הבמה של זמנו, יוצאי הלהקות הצבאיות. בנעוריו רקד סטפס והתפרנס מכך.
בתחילת שנות ה-60 היה חבר בשלישיית העופרים, יחד עם אסתר ואבי עופרים. הם נפרדו ממנו, והפכו לצמד.
אז הכיר את ג'וזי כץ, שהגיעה מארצות הברית להתנדב בקיבוץ. הוא הפיק אותה כזמרת במועדוני אילת ותל אביב. בסוף 1966 השמיעו השניים כמה משיריהם לאריק איינשטיין. הוא אהב אותם. כך נולדו החלונות הגבוהים.
קראוס הלחין את כל שירי האלבום. אלבום אחד. הוא נחשב לרגע שבו הפופ העולמי חדר אל תוך הזמר העברי.
אחרי הפירוק נסע עם כץ לניו יורק. שם ניהל חנות למוצרי עור בשם "טרומפלדור", על שם כתובתו בתל אביב.
ב-1970 נפטר אביו והוא חזר ארצה. הוא היה חלק מחבורת לול, לצד אורי זוהר ואריק איינשטיין.
איינשטיין הקליט לחנים שנועדו במקור לאלבום שני של החלונות הגבוהים: "בית הערבה", שמילותיו של חיים חפר ועמוס קינן נכתבו על אביו של קראוס, שהיה פעיל בהקמת קיבוץ בית הערבה.
"זה קורה" (אריק לביא) · "בלדה לעוזב קיבוץ" · "לוח וגיר" · "מה איתי" · "אצלי הכול בסדר" · "טוב לי לשיר לעולם"
רשימה חלקית. שמות שירים בלבד, ללא מילים.