כרמלה גרוס ואגנר — אחת הלהקות המרכזיות של הרוק הישראלי האלטרנטיבי. הוקמה ב-1989 על חורבות להקת טאטו. "הגיטרות הסמית'סיות-קיוריות" של אורי פרוסט, בס וקול ייחודי של ערן צור. שירים שהעזו לדון בטאבו — איידס, מיניות, כאב. פרח שחור (1991) — אחד האלבומים המיתולוגיים של הרוק הישראלי.
כרמלה גרוס ואגנר נחשבת לאחת הלהקות המשפיעות ביותר על הרוק הישראלי האלטרנטיבי, בגלל שיצרה שירים שהעזו לעסוק באופן ישיר בנושאים שנחשבו לטאבו — ובכך פתחה דלת לדור שלם של אמנים.
ב-18 באפריל 1989 התקיים מופע "חור בשחור" בקולנוע אלנבי — ערב להקות צעירות עם "נושאי המגבעת" ו"הפליז". ערן צור, בסיסט להקת טאטו שהייתה בשלבי פירוק, הוזמן להשתתף. עם המתופף אורי בלק גייס נגנים: גיטריסט אורי פרוסט (מ"הפליז", חזר מברזיל) וקלידן אבשלום כספי — הצעיר ביותר, שנגן לפני גיוסו.
שם הלהקה נולד באופן טבעי — על שם שיר של צור, ששמו נלקח משכניו בבית הוריו בקריות. המפיקה יעל מרגלית השיקה את הלהקה ברחבי ישראל. "לא היינו להקה שבנות 14 רדפו אחריה. היינו להקה יותר בוגרת עם חומרים יותר רציניים."
"עד תודבר המחלה" — השיר העברי הראשון שעסק במחלת האיידס. "רטוב וחם" נאסר לשידור בתחילה. "תבין שפתאום, בתחילת שנות ה-90, באה להקה ושרה על אורגזמה ועל האהוב הגברי שלי" — ערן צור.