בר מסעדה ברחוב טרומפלדור שבו נפגשו אנשי צבא, עיתונאים, פוליטיקאים, ציירים ומשוררים · עם שירה וריקודים בימי שישי, ולפעמים גם על השולחנות.
בוננזה הוא מהמקומות הבודדים בארכיון הזה שיש עליו תיעוד עיתונאי מזמן אמת ולא בדיעבד · ועוד מהעיתונות האמריקאית, שסיקרה את תל אביב של סוף שנות ה-80 כיעד לילה.
לפי ריאיון עם מי שאירח במקום, הוא היה שם כבר אחת עשרה שנה נכון ל-1991 · כלומר הפעילות מתחילה סביב 1980. זה ממקם את בוננזה לפני הפינגווין, לפני רוקסן ולפני כמעט כל מה שמתועד כאן.
כתבה אמריקאית מפברואר 1988 מתארת את בוננזה כנקודת מפגש סוערת · אנשי צבא, עיתונאים, פוליטיקאים, ציירים ומשוררים באותו חלל, עם שירה וריקודים בימי שישי.
כתבה נוספת מאפריל אותה שנה מוסיפה את התמונה: המבורגרים, להקה שמנגנת, זוגות רוקדים, ולפעמים גם נשים שרוקדות על השולחנות.
וכתבה מ-1991 חוזרת למקום ומוצאת אותו כפי שהיה · בר עמוס באנשים שאוכלים, שותים ורוקדים.
בין מי שניהלו את המסעדה במהלך השנים היה גם השף ארי ירזין.
רוב מה שידוע על חיי הלילה של תל אביב בשנות ה-80 מגיע מזיכרון · ראיונות שנעשו עשרים ושלושים שנה אחר כך. בוננזה שונה: יש עליו תיאור שנכתב בזמן שהמקום פעל, על ידי מי שנכנס אליו וראה.
וזה גם מסביר את התמהיל. בזמן שהפינגווין ורוקסן החזיקו סצנות מוגדרות · ניו וייב, פוסט פאנק, רוק אלטרנטיבי · בוננזה היה מקום שבו התערבבו קהלים שלא נפגשו במקום אחר.
התיאור מפברואר 1988 ומאפריל 1988 · עיתונות אמריקאית שסיקרה את תל אביב באותה תקופה. הריאיון מ-1991 ומשך הפעילות · דיווח אמריקאי מאוחר יותר. הכתובת בטרומפלדור 17 פינת חובבי ציון · מקור תל אביבי. ניהולו של ארי ירזין · מדבריו.
שנת הפתיחה המדויקת אינה מתועדת. 1980 היא חישוב מתוך ״אחת עשרה שנה״ שנמסרו ב-1991.