בר צפוף ומעושן ברחוב ברנר, שבתקופת שיא הגראנג׳ היה המקום שאליו הגיע מי שרצה קצת מהתחושה של סיאטל. במקומונים של הניינטיז הוא נחשב ״המקום״, והיו שניסו להשוות את מעמדו לכסית.
הגלולה נפתח באמצע שנות ה-90 והפך במהירות למוקד של קהל הרוק התל אביבי. תיאורי התקופה מציירים מקום צפוף ומעושן, עם ברמנים מהסצנה האלטרנטיבית, שלפי אחת הכתבות לא טרח מעולם לפתוח חלון.
רוב המועדונים בארכיון הזה אלקטרוניים, ניו וייב או דאנס. הגלולה מספר את הצד השני של תל אביב באותן שנים · גראנג׳, אלטרנטיב ורוק ישראלי, בתקופה שבה סיאטל הייתה מרכז העולם.
ויש לו גם תפקיד עירוני. לפי סקירות התקופה, מקומות כמו הגלולה משכו את הקהל שנהג להסתובב בדיזנגוף, והיו חלק מהסטת מרכז הכובד של חיי הלילה מדיזנגוף של שנות ה-80 אל אזורים אחרים של מרכז העיר.
הוא נפתח אחרי המידבר, וקלט בין היתר את מי שלא מצא מקום שם.
מעניין שהמיתולוגיה סביב הגלולה גדולה מהמקום עצמו. ביקורת מאוחרת הסתכלה אחורה בשעשוע על הנוסטלגיה וטענה שבפועל הבר היה הרבה פחות מרשים ממה שזוכרים. וזה בדיוק מה שהופך אותו למעניין · הוא הפך לזיכרון תל אביבי, לא רק לבר שהיה פעם ברנר 2.
הכתובת בברנר 2, הפתיחה באמצע שנות ה-90, האופי המוזיקלי והרצף מהמידבר · מסקירות עיתונאיות על הברים של תל אביב.