המועדון שהביא לישראל רגאיי, סול, דאנסהול והיפ-הופ, בתקופה שבה כמעט לא היה אפשר לשמוע אותם כאן. פעל כחמש עשרה שנה, ונשא את שמו של מחוז בדרום אפריקה שהיה סמל למאבק באפרטהייד.
סווטו נפתח ב-1985 בתל אביב, ביוזמת גיל ״ראס״ בונשטיין. בראיון שנתן שנים אחר כך הוא תיאר אותו כך: ״הקמתי את מועדון הסווטו ב-1985 והוא פעל במשך 15 שנה, והיה בעצם מועדון המוסיקה השחורה הראשון בארץ.״
הטענה על הראשוניות היא שלו, אך היא מקבלת חיזוק ממקורות אחרים. ויקיפדיה העברית מציינת שב-1985 נפתח מועדון הסווטו ושהוא הפך למועדון הרגאיי הבולט בישראל.
השם נלקח ממחוז סווטו שליד יוהנסבורג, שהיה מוקד מרכזי במאבק נגד האפרטהייד בדרום אפריקה. כשהמועדון התל אביבי נפתח ב-1985, נלסון מנדלה עדיין ישב בכלא.
הבחירה לא הייתה אסתטית בלבד. המקורות מתארים מקום שהחזיק גם מסר חברתי לצד המוזיקה, והציג את התרבות האפריקאית על שלוחותיה בעולם.
סווטו לא היה מועדון רגאיי בלבד. התיעוד מונה רגאיי, אר אנד בי, סול, ראב א דאב, דאנסהול, היפ-הופ, ראפ ופאנק · תמהיל שכמעט לא היה אפשר לשמוע במקום אחר בארץ באותן שנים.
הקהל היה חלק מהזהות: ישראלים לצד תיירים, עובדים מאפריקה, אנשי שגרירויות ועולים מאתיופיה. זו הייתה אחת מנקודות המפגש הבודדות מהסוג הזה בעיר.
זמר הרגאיי אלן אטיאס, שלימים היה סולן להקת The Wailers, תיאר בראיון את הלילות בסווטו כילד. לדבריו הוא נהג להגיע בגיל 12 או 13 באוטובוס מקריית מלאכי לתל אביב כדי לשמוע שם רגאיי, ובמועדון היו מוסרים לו את המיקרופון כדי שיכריז על השירים בסגנון סאונד-סיסטם ג'מייקני. באותו ראיון הוא מציין שהמועדון שכן אז ברחוב הירקון.
הסצנה שצמחה סביב המוזיקה הזאת הגיעה לתוצאה מוכרת: ב-1993 יצא ״חומוס מטמטם״ של נייג׳ל האדמו״ר, האלבום שנחשב לראשון בעברית בסגנון היפ-הופ וראגמאפין.
המקורות אינם מסכימים על כתובת אחת, וכנראה מסיבה טובה. רובם מציבים את סווטו בפינת פרישמן והירקון, והחברה הרשומה על שמו נרשמה בכתובת פרישמן 6. לעומת זאת, רשימה עירונית מאוחרת מציינת את המועדון בהירקון 61.
ההסבר הסביר הוא מעבר מקום. בונשטיין עצמו סיפר באותו ראיון שאחרי התקופה הראשונה ״עברנו לקולנוע דן״, ואתר קולנוע דן שכן בהירקון 61 פינת טרומפלדור. לא הכרענו באיזו שנה בדיוק אירע המעבר.
המועדון נסגר בתחילת שנות האלפיים, אחרי כחמש עשרה שנות פעילות. ב-2019, במסגרת חגיגות 110 שנה לתל אביב, הוקדש לו אירוע מטעם העירייה, ותוכנית רדיו בשני חלקים הוקדשה לו ולמוזיקה שהתנגנה בו.
סווטו נפתח כשמנדלה היה אסיר, ונסגר אחרי שכבר סיים לכהן כנשיא דרום אפריקה.
סווטו לא היה רק מקום להאזין בו. הוא פעל גם כמרכז תרבותי שהוציא את באיו לפעולה · הפגנות מול בניין שגרירות דרום אפריקה בימי האפרטהייד, בקריאה לשחרורו של נלסון מנדלה ולביטול המשטר הגזעי.
ב-1988, בציון שבעים שנה להולדתו של מנדלה שישב אז בכלא עשרים וחמש שנים, נאספו יושבי המועדון וקראו לחירות. בתקופה שבה רבים בישראל שתקו על הקשרים עם דרום אפריקה, למי שפקד את סווטו היה ברור באיזה צד הוא עומד.
לצד ההפגנות המקום הוציא כתב עת ועלונים, וקיים כינוסי תרבות. אבל העיקר נשאר המוזיקה וההופעות · כאלה שלא ניתן היה לראות באותן שנים בשום מקום אחר במזרח התיכון.
אחת ההופעות המתועדות במקום היא של זמר הרגאיי הג׳מייקני טוני ריבל, ב-29 במאי 2000. ההקלטה משם יצאה בהמשך כרצועה חיה בשם שמציין במפורש את המועדון בתל אביב.
זו הייתה כבר שנתו האחרונה של המקום. המועדון פעל חמש עשרה שנה בדיוק · נפתח ב-1985 בימי המשטר הגזעי בדרום אפריקה, ונסגר ב-2000, אחרי שמנדלה כבר סיים לכהן כנשיא.
שנות הפעילות, ההקמה על ידי ראס גיל בונשטיין, מקור השם, רשימת הסגנונות, ההפגנות מול השגרירות ואירוע 1988 · שני חלקי התוכנית ״חיים של אחרים״ בגלי צה״ל, ששודרו ב-9 וב-10 בדצמבר 2019 לרגל אירוע ההוקרה של עיריית תל אביב במסגרת חגיגות 110 שנה לעיר. הופעת טוני ריבל ב-29.5.2000 · מקרדיט רצועה חיה. מעמד המועדון בסצנת הרגאיי ותאריך ״חומוס מטמטם״ · ויקיפדיה. עדותו של אלן אטיאס · ריאיון עיתונאי.