אהובה עוזרי

נולדה בשם אביבה עוזרי וגדלה בשכונת כרם התימנים בתל אביב · אותה שכונה שממנה שאבו דקלון וצלילי הכרם את החומר שלהם. אביה עלה מתימן, אמה מאתיופיה. הכינוי ״אהובה״ שנתן לה אביה בילדותה דבק בה והפך לשמה.

כבר כילדה היא הייתה ידועה כמקוננת בטקסי שבעה ואזכרה בשכונה. בגיל 16 עבדה במסעדה בכרם, ונהגה לשבת עם חבריה על המדרכה ולשיר עד אור הבוקר.

ב-1968 למדה לנגן בבולבול טרנג, כלי פריטה הודי, מהמוזיקאי היהודי הודי יחזקאל מזגאוקר · והייתה מהבודדים בארץ שידעו לנגן בו. הכלי הפך לחתימה שלה, והיא ניגנה בו כמעט עד ימיה האחרונים.

אלבומה הראשון יצא ב-1975, כולו שירים מקוריים שלה · והיא הקליטה אותו בשעתיים בלבד. שיר הנושא נכתב על חבר מהכרם שנעדר במלחמת יום כיפור, והאלבום הפך אותה לסמל של שירי אובדן ושכול.

וזה בדיוק מה שגרם לה לפרוש. מתוך תחושה ששירי העצב והשכול מביאים עליה רוחות רעות, היא חדלה להופיע · והפרישה מהבמה נמשכה שנים ארוכות.

בתקופת הפרישה היא לימדה פיתוח קול · ובין תלמידיה היו זוהר ארגוב ורון שובל.

וזה אולי הפרט החשוב ביותר בדף הזה. בזמן שהיא הייתה מחוץ לבמה, שני הקולות שהגדירו את העשור למדו אצלה לשיר.

ב-1999 יצא ״צלצולי פעמונים״, אלבומה המצליח ביותר. שנה אחר כך אובחן אצלה סרטן במיתרי הקול והם נכרתו · ומאז כמעט לא יכלה לשיר.

והיא לא הפסיקה. ב-2004 ניגנה בבולבול טרנג ב״שירת הסטיקר״ של הדג נחש, וב-2013 הוציאה אלבום אחרון שבו השתתפו ברי סחרוף, חוה אלברשטיין ואהוד בנאי. היא זכתה בפרס אקו״ם ב-2008 ובפרס מפעל חיים ב-2016.

בהספד שנישא בהלווייתה נאמר שהיא לימדה שאפשר לשיר גם בלי קול.