ג'קי מקייטן

זכריה מקייטן, המוכר כג׳קי, נולד כבן הזקונים לשלום ומזל מקייטן שעלו מתימן, וגדל בשכונת בן ציון בנתניה.

בהיותו תינוק חלה בפוליו, ובהמשך נזקק לכיסא גלגלים · שבו התנייד כל חייו.

הוא לא ויתר על הרצון להיות זמר, והתנייד על כיסאו ממועדון למועדון וביקש שיאפשרו לו לקחת את המיקרופון ולשיר.

מי שנתן לו את ההזדמנות הראשונה היה יהודה קיסר, גיטריסט להקת צלילי העוד · וכששמע אותו הבין שמדובר בזמר. קיסר אפשר לו להופיע עם הלהקה, שסולנה היה רמי דנוך, כאמן אורח.

ומהר מאוד התהפכו היוצרות. אמרגן סיפר · ״כשהעליתי את ג׳קי, כל החתנים אמרו שהם רוצים את הסולן רמי דנוך ואת הזמר הנכה גם. לא הייתה לי ברירה. הם הציבו לי תנאי שיסגרו הופעה רק אם ג׳קי יצטרף.״

בהמשך עזב קיסר את הלהקה יחד איתו והשניים הקימו הרכב משלהם. אחרי תקליטון ראשון שנכשל, הם עבדו יחד על אלבום בסגנון מזרחי · והפעם זו הייתה הצלחה.

מקייטן לא היה רק זמר אלא גם פזמונאי ומלחין · והוא זה שכתב את ״אלינור״, שביצע זוהר ארגוב.

הוא גם כתב את המילים העבריות לשיר יווני של סטליוס קזנג׳ידיס · חוליה נוספת בקשר בין המזרחית ליוונית.

ב-1982 יצא ״הקסם השחור״, ובספטמבר 1984 ״בלב שמח״. ובקריירת הופעות משותפת עם חנה לסלאו הגיעו ״המענטזת״ ו״מריומה״.

בסוף שנות ה-80 הוא חזר בתשובה, שב להיקרא זכריה, וכמעט הפסיק לשיר · ובמשך כעשרים שנה לא הופיע כלל. הקלטות בעלות אופי דתי שהוציא אז לא זכו להצלחה של שיריו הקודמים.

בשנותיו האחרונות חי בקושי כלכלי בנתניה, ושכניו סייעו לו. הוא נפטר ב-2012.