האלבומים ששינו את הכללים

עד אמצע העשור היה התקליט אוסף של סינגלים, עם שירי מילוי ביניהם. ב-1967 זה נגמר.

כשהאלבום הפך ליצירה

עד אמצע העשור היה התקליט אוסף של סינגלים, עם שירי מילוי ביניהם. ב-1967 זה נגמר.

ב-1966 הפסיקו הביטלס להופיע. ג'ורג' האריסון אמר במטוס חזרה מסן פרנסיסקו שהוא כבר לא ביטל. עד אז רווחה התפיסה שלהקה קיימת רק כל עוד היא מופיעה.

הם הסתגרו באולפן. ב-26 במאי 1967 יצא "Sgt. Pepper's Lonely Hearts Club Band". עם המפיק ג'ורג' מרטין הם הפכו את האולפן לכלי נגינה: לולאות סרט הפוכות, שינויי מהירות, תזמורת, וסיטאר הודי.

ההחלטה הזו שינתה להקות אחרות. כשהביטלס הפסיקו להופיע והמשיכו להקליט, הם פתחו דרך שלהקות אחרות הלכו בה אחריהם.

באותה שנה שינה ג'ימי הנדריקס את הדרך שבה גיטרה חשמלית נשמעת. מה שנחשב עד אז לתקלת סאונד, פידבק ודיסטורשן קיצוני, הפך אצלו לכלי מוזיקלי. "Purple Haze" יצא כסינגל ב-17 במרץ 1967.

האלבום שלא הספיק

בזמן שסן פרנסיסקו חגגה את קיץ האהבה, בתל אביב הוקלט אלבום אחד ויחיד שהפך לאחד הקונצנזוסים המוחלטים במוזיקה הישראלית.

"החלונות הגבוהים" (1967). שלישייה: שמוליק קראוס, שהלחין את כל שירי האלבום, ג'וזי כץ ואריק איינשטיין.

קראוס לא הלחין רק טקסטים של איינשטיין. הוא לקח משוררים: "הבובה זהבה" של מרים ילן שטקליס, "ילדה קטנה" של חיים חפר, ו"חייל של שוקולד" של חנוך לוין.

1967
החלונות הגבוהים
פונוקול
האלבום האחד והיחיד של הלהקה. פסיכדליה עברית, עיבודים חלומיים, וקול משולש שהשפיע על דורות של מוזיקאים.
1968
לונדון
והסוף
הלהקה הקליטה באנגליה, לקראת אלבום שלם באנגלית שלא יצא לאור. איינשטיין התגעגע הביתה ועזב ראשון.
1968
ראלף מרפי
הזמר המחליף
קראוס וכץ הוציאו תקליטון נוסף עם זמר מחליף ונסעו לאמריקה. הלהקה התפרקה לפני שמימשה את הפוטנציאל.
המומחים והקהל חלוקים. ב"מצעד המומחים" של ישראל היום (2018) דורג "החלונות הגבוהים" במקום השני מבין האלבומים הישראלים. בהצבעת הקהל של mako, רשת ג' ומעריב (2011) הוא דורג במקום השישי, ובמקום הראשון דורג "שבלול". הסיפור שלו כאן.