הוא היה חבר בכוורת. ואת היצירה שלו הוא יצר מחוצה לה.
בן של אדריכל
נולד בתל אביב ב-1951, בנם של האדריכל יעקב רכטר ושל המורה שרה שפיר. אחיהם למחצה של השחקנית דפנה רכטר והאדריכל אמנון רכטר.
בגיל שמונה החל לנגן בפסנתר. השיר הראשון שהלחין היה "דמעות של מלאכים", למילותיו של חברו לכיתה דן מינסטר. באותה תקופה גם הקים שלישיית ג'אז.
שירותו הצבאי היה בלהקת חיל התותחנים, שם ניגן כקלידן. אחרי השחרור הצטרף לכוורת.
"14 אוקטבות"
בזמן שניגן בכוורת, הקים רכטר עם אבנר קנר הרכב רוק פרוגרסיבי בשם "14 אוקטבות". חלק מהמקורות מציינים גם את זוהר לוי.
הוא ניגן בכוורת לאורך כל שנות קיומה. אך את יצירתו העצמאית יצר מחוצה לה.
באירוויזיון 1974, מכיוון שכללי התחרות הגבילו את מספר האמנים על הבמה לשישה, רכטר לא שר עם הלהקה. הוא ניצח על התזמורת.
שבע עשרה שנים עם איינשטיין
אחרי פירוק כוורת, פנה אריק איינשטיין לרכטר בן ה-24. הוא הכיר אותו מכוורת, והתרשם מנגינתו.
במקור התכוונו השניים ליצור אלבום שירי ילדים בעיבודיו של רכטר.
הפרויקט התפתח לאלבום למבוגרים: "האהבה פנים רבות לה" (1976).
רכטר הביא להקלטות את חבריו מכוורת: אלון אולארצ'יק בבס, יצחק קלפטר בגיטרות, ומאיר פניגשטיין בתופים.
שני שירי ילדים באלבום, "מה עושות האיילות" ו"גמד קטן", הם שריד לכוונה המקורית.
שיתוף הפעולה בין השניים נמשך כ-17 שנים. ב-1988 הלחין ועיבד רכטר את רוב שירי האלבום "משירי אברהם חלפי", ובהם "עטור מצחך", שהפך לקלאסיקה.
"הכבש השישה עשר"
רכטר הלחין את שירי הילדים של יהונתן גפן. למרות מורכבותם המוזיקלית, הם הפכו לקלאסיקה לילדים.
באותו אלבום השתתפו גם דויד ברוזה, יהודית רביץ וגידי גוב.
שמות שירים ואלבומים בלבד. ללא מילים.
המעבד של העשור
ב-1981 השתתף, לצד מתי כספי ויצחק קלפטר, באלבום "קווים", שהורכב מקטעים אינסטרומנטליים.
ב-1983 הפיק את אלבומו השני של גידי גוב, "40:06", שנקרא על שם סך התזמון שלו. רכטר הלחין את רוב שיריו.
ב-1984 הפיק לנורית גלרון את "נגיעה אחת רכה". ב-1986 השתתף עם גידי גוב, מוני מושונוב ושלמה בראבא במופע "ערב חד פעמי".
ב-1998 הקדישה לו התזמורת הפילהרמונית הישראלית ערב שלם, במסגרת הסדרה "קלאסיקה אחרת".
ראה גם
הערה: מקורות שונים מתארכים את שנות פעילות כוורת ל-1972 עד 1976, או ל-1973 עד 1976.