הכלב המעשן

העוגן החזק ביותר הוא רישום החברה שנשאה את שם המקום, בדיזנגוף 114, מ-10 בדצמבר 1992. זה אינו מוכיח שהפאב פתח את דלתותיו באותו יום, אבל הוא ממקם את תחילת הסיפור ב-1992 או 1993.

וזה לא היה סופר קלאב. הכלב המעשן היה פאב, והמשמעות שלו הייתה בקהל · מקום שבאת אליו לא רק כדי לשתות אלא כדי לפגוש את אנשי הסצנה.

איפה הוא יושב

בזיכרון של אנשי סצנת הרוק והמטאל של התקופה, הכלב המעשן מופיע באותה רשימה עם לוגוס, רוקסן, ליקוויד, החצר האחורית, הפינגווין, שירוקו וקולנוע דן.

כלומר הוא חלק ממפת חיי הלילה של הרוק והאלטרנטיב, ולא מהעולם האלקטרוני שהתפתח באותן שנים במקומות אחרים. ובתחילת שנות ה-90 דיזנגוף עוד היה חלק מרכזי מהמסלול של צעירים, מוזיקאים ואנשי סצנה.

מי שהגיע לשם

שתי עדויות בלתי תלויות קושרות את המקום לאביב גפן. פאולה רוזנברג מספרת שבגיל חמש עשרה היא וחברותיה היו נוסעות בטרמפים לתל אביב במיוחד לכלב המעשן, ושהן היו מתרגשות כשגפן היה מגיע.

מקור נוסף מתאר אותו כמבקר קבוע במקום בתקופה שסביב אלבום הבכורה שלו.

הערת דיוק: מקור אחד ממקם את הביקורים ״לפני יציאת אלבום הבכורה״, אבל האלבום יצא ב-1992 · אותה שנה שבה נרשמה החברה. לכן לא נכתב כאן שהוא הגיע לשם לפני האלבום, אלא שהוא היה מזוהה עם המקום בתחילת שנות ה-90.

הפרט שנכנס לפולקלור

לפי סקירה נוסטלגית, למקום היה מחסן אחורי שהפך לחלק מהפולקלור של הסצנה התל אביבית · ולדברי אותו מקור הוא אף הונצח בסרט הישראלי ״הכוכב הכחול״.

הכתובת בדיזנגוף 114 ורישום החברה מ-10 בדצמבר 1992 · מאגר החברות. מקומו ברשימת מועדוני הרוק של התקופה · ריאיון עם אנשי סצנת הרוק והמטאל. עדותה של פאולה רוזנברג · מריאיון שנתנה. הביקורים של אביב גפן · מקור נוסף ובלתי תלוי. המחסן והאזכור ב״הכוכב הכחול״ · סקירה נוסטלגית בוואלה.