אחד המועדונים המרכזיים של תל אביב בתחילת שנות ה-90, והמקום שבו נולדה תרבות הסלקציה הישראלית. מחסומים בכניסה, דורמנים שהכירו את אנשי העיר, ורשימת מוזמנים שהוכנה מראש · מודל שיובא מניו יורק והפך לחלק בלתי נפרד מחיי הלילה כאן.
מחקר של האוניברסיטה הפתוחה מתאר את המסגר 60 כאחד המועדונים המרכזיים בתרבות הלילה התל אביבית של תחילת שנות ה-90. בעיתונות מאוגוסט 1991 הוא כבר מוזכר כמועדון מוכר, ובמקביל קיים רישום של חברה ששמה נושא את השנה 1991.
גילי קצנלנבוגן, שהתחיל את דרכו בחיי הלילה ב-1989 בבלפור, אמר במפורש שהמסגר 60 היה המועדון הראשון בישראל שהייתה בו סלקציה. הרעיון הגיע אליו מניו יורק, מתוך הבחנה פשוטה: ככל שקשה יותר להיכנס למקום, כך גדל הרצון להיכנס אליו.
וזו לא הייתה סלקציה של איש אחד בדלת. הוא מתאר מחסומים בכניסה, דורמנים שהכירו את אנשי העיר, ובחורה עם רשימות שהוא עצמו הכין. המסגר 60 לא מכר רק מוזיקה · הוא מכר שייכות.
גם האחים רונאל, מאנשי מוזיקה פלוס, מזוהים עם המהלך. הם התחילו ב-1987 בהפקת מסיבות רחוב בשינקין ובנחלת בנימין, ובראיון מאוחר נקשרו לרעיון הסלקציה שהחל במסגר 60. זה היה פרויקט של כמה שותפים ולא מועדון של אדם אחד.
אותו מחקר קושר את קבוצת היזמים סביב התקופה להתפתחות רחבה בהרבה: ממסיבות הרחוב של סוף שנות ה-80, דרך המסגר 60, ואל Krembo Records · חברת התקליטים הישראלית הראשונה שהתמחתה במוזיקה אלקטרונית · וכן לבית ספר לתקליטנים, לסוכנות תקליטנים ולהבאת תקליטנים מחו״ל.
עמית רונאל אישר בריאיון שהאחים אכן יצרו לייבל אלקטרוני בשם קרמבו, שהצליח ונמכר, וכן שהקימו את הדאנס בר הראשון בתל אביב ומכרו אותו. קצנלנבוגן עצמו המשיך משם לרוזלינדה, לקפה 61 ולגת רימון. שנים אחר כך, כשפתח מקום לקהל מבוגר יותר, הוא הגדיר אותו כמיועד ל״קהל שגדל בקולנוע אלנבי ובהמסגר 60״ · משפט שממקם את המועדון כאחד המקומות שהגדירו דור.
מעמד המועדון בתחילת שנות ה-90 והחיבור לפיתוח סצנת האלקטרוניקה · מחקר של האוניברסיטה הפתוחה. אמירותיו של קצנלנבוגן על הסלקציה · מראיונות שנתן. אזכור עיתונאי מאוגוסט 1991.