שלושה אחים שהתחילו בהרקדות שכונתיות והמציאו את מסיבת הרחוב הישראלית. הם גם הקימו את הדאנס בר הראשון בתל אביב ואת לייבל האלקטרוניקה קרמבו · ואז מכרו את שניהם.
עמית רונאל מספר שכבר בחטיבת הביניים היה עוזר המרקיד בהפסקות · הוא הרקיד, ועמית סחב לו את הקסטות. בתיכון הוא כבר היה התקליטן השכונתי, ושני אחיו נדבקו אחריו.
ב-1987, אחרי הצבא, הם החליטו למסד את זה. השם ״מוסיקה פלוס״ ניתן להם על ידי משרד פרסום. עמית מגדיר את חלוקת התפקידים ביניהם במשפט אחד: ״אני המצפן, אילן המפה, ורני המנוע.״
שנתיים אחרי ההקמה הם החליטו לעשות משהו שאיש לא עשה לפניהם · להוציא את המוזיקה לרחוב. בצהרי יום שישי אחד הם הביאו את הציוד לגינת שינקין ופצחו במסיבה. עמית זוכר שאנשים לא הבינו מה רוצים מהם: לרקוד באמצע היום, ועוד באמצע הרחוב.
הרעיון נקלט. שלושת אלפים איש הגיעו בכל שבוע למסיבת ריקודים חינמית, שלוותה בסיר פונץ׳ גדול שהם הביאו מהבית. אחרי שנה נפתח מדרחוב נחלת בנימין ובעלי המסעדות ביקשו לשלם עבור המסיבה השבועית.
עמית מסכם את המסקנה: ״הבנו איזה כוח יש למוזיקה, וכמה היא מסוגלת להשפיע על אנשים.״
ממסיבות הרחוב צמח תחום ההפקות. השלושה הפכו למפיקי מצעד האהבה, שהביא בכל סוכות רבע מיליון איש לטיילת התל אביבית. במקביל יצאו בליין רייבים של מוזיקה אלקטרונית, יזמו מסיבות אקולוגיות במוזיאון תל אביב, והביאו לארץ תקליטנים בינלאומיים להופעות תחת כיפת השמיים.
ב-1999 הפיקו את תחרות ״די.ג׳יי העיר״, שנערכה מאז מדי שנה. באירוע ״מוטו אורבן״ הם סגרו חצי מרחוב דיזנגוף והביאו לשם, לדברי עמית, את כל מה שאוהבים צעירים בני 16 עד 25 · מוזיקה שחורה, ראפרים, סקרצ׳ים, דוכני אופנה, גרפיטי ורולרבליידס. הגיעו כחמישים אלף איש.
בין הפקה להפקה הם עשו שני דברים שמחברים אותם ישירות לסצנת המועדונים. הם הקימו את הדאנס בר הראשון בתל אביב ומכרו אותו · בנימוק פשוט של עמית, ״לא התאימו לנו חיי המועדון״. ובמקביל יצרו לייבל של מוזיקה אלקטרונית בשם קרמבו, שהצליח ונמכר.
קרמבו מתואר במקורות אחרים כחברת התקליטים הישראלית הראשונה שהתמחתה במוזיקה אלקטרונית · וזה הופך את האחים רונאל לחוליה בין מסיבות הרחוב של סוף שנות ה-80 לבין התשתית המסחרית של האלקטרוניקה הישראלית.
בין נובמבר 2002 לסוף 2003 עברה החברה תקופה קשה. מלחמת המפרץ השנייה עמדה בפתח וכל האירועים בוטלו, ובמקביל, לפי עמית, שותפיהם למצעד האהבה נעלמו עם הכסף.
הם שרדו. במבט לאחור עמית אומר שהסתבר להם שהם חזקים ממה שחשבו. עד 2005 החברה כבר החזיקה גם אולם אירועים במתחם געש שפיים, וכן תחום של מוזיקה שיווקית לרשתות · אחרי שהבינו ממחקרים שמוזיקה קובעת את הקצב הפנימי של המבקרים בחנות.
כל הפרטים והציטוטים מתוך כתבה בגלובס מיולי 2005, בריאיון עם עמית רונאל. הקשר בין קבוצת היזמים לבין קרמבו ולהמסגר 60 · ממחקר של האוניברסיטה הפתוחה.