גילי קצנלנבוגן

הוא פתח את הבר הראשון שלו בגיל 25, בשלהי שנות ה-80, אחרי שחזר מניו יורק · בדיוק כשעולם המועדונים התל אביבי התפוצץ. הקריירה התחילה ב-1989 בבר בלפור, ומשם נמשכה לרצף של מקומות: המסגר 60, רוזלינדה על החוף, קפה 61, זנזיבר, אביגדור וגת רימון.

את התקופה הוא מתאר כעשור אחד ארוך: לחזור הביתה בשש או שבע בבוקר, לישון עד אחת בצהריים, ולחזור לעבודה בעשר בלילה. כל יום, עשר שנים. ״סוס פרא צעיר ובועט״, במילים שלו.

מה שהוא הביא, ומה שקרה לזה

קצנלנבוגן אמר במפורש שהמסגר 60 היה המועדון הראשון בישראל שהייתה בו סלקציה. הרעיון הגיע אליו מניו יורק, מתוך הבחנה פשוטה · ככל שקשה יותר להיכנס, כך גדל הרצון להיכנס. הוא לא הסתפק בסלקטור בדלת אלא הפעיל מחסומים, דורמנים שהכירו את אנשי העיר, ורשימות שהוא עצמו הכין.

ומה שמעניין הוא מה שהוא אמר על זה בדיעבד. לדבריו השיטה עצמה הייתה טובה כל עוד המועדון היה הבית שלו והוא בחר מי נכנס אליו · אבל מרגע שבעלי מועדונים התחילו לסנן לפי קריטריונים של דת, גזע ומין, הם איבדו את זה. הוא מוסיף שהקהל עצמו איבד עם הזמן את התמימות שהייתה לו בשנות ה-90 ונעשה אלים יותר.

לקום אחרי נפילה

גת רימון הגיע בשלב מאוחר יותר, ולפי הסיפור שלו דווקא אחרי כישלון עסקי כבד. במקום לפרוש הוא מכר את מה שהיה לו ופתח את המקום · שהפך לאחת הכתובות המזוהות עם מוזיקה שחורה בעיר.

אחריו פרש לעשור מעולם הלילה ועבר לעבוד במשרד פרסום. ב-2016 חזר לתחום ופתח בר שהקונספט שלו היה כניסה לבני ארבעים ומעלה · לדבריו, ״הקהל שגדל בקולנוע אלנבי ובהמסגר 60״.

איפה הוא היה

1989 · בר בלפור, ההתחלה.
תחילת שנות ה-90 · המסגר 60, וההצגה של הסלקציה.
שנות ה-90 · רוזלינדה על החוף, קפה 61, זנזיבר, אביגדור.
מאוחר יותר · גת רימון.
אחר כך · עשור בעולם הפרסום, ובהמשך חזרה לתחום.

רשימת המקומות ורצף הקריירה · מסקירות בכלכליסט, ב-Time Out וב-mako. דבריו על תחילת הדרך, על שעות העבודה, על הסלקציה ועל מה שהשתנה בה · מריאיונות שנתן.