לא מועדון ולא רחבה. בר ברחוב בלפור שבו ישבו מוזיקאים, ומתוך השיחות שם נולדו להקות ושירים שהפכו למה שקראו לו אחר כך רוק שינקין.
המידבר מתואר כבר מיתולוגי שפעל ברחוב בלפור בסוף שנות ה-80, ואחד ממקומות המפגש של דור המוזיקאים הצעיר לצד הפינגווין ורוקסן. בזמן מלחמת המפרץ, כשהטילים נפלו על תל אביב, הוא נהג להיפתח כבר בצהריים עבור הקהל הקבוע.
אסף אמדורסקי סיפר שנכנס למקום במקרה בשעת לילה, התיישב, ונשאר. שם הוא פגש את חמי רודנר, ורודנר הכיר לו את ירמי קפלן. שנה אחר כך כבר הייתה תערובת אסקוט.
לפי אותה עדות, גם איפה הילד ואבטיפוס נקשרו למקום, ותערובת אסקוט חייבת לו חלק מעצם קיומה. אמדורסקי מסכם את המידבר כמרכז של מה שנקרא אחר כך רוק שינקין.
גם עיריית תל אביב הגדירה אותו בדיעבד כמוסד תל אביבי, בפרק שהוקדש לחמי רודנר ולסצנה שנוצרה שם.
הצלמת דינה גונה הסתובבה עם המוזיקאים וצילמה אותם בין 1990 ל-1993. ב-2019 הוצגה מהצילומים האלה תערוכה, ובערב הפתיחה השתתפו איפה הילד, ג׳וני שועלי, דנה ברגר, תערובת אסקוט וקרני פוסטל · כלומר החבורה עצמה.
המידבר היה אחד מברי הרוקנרול המרכזיים של ראשית שנות ה-90. אחריו נפתח פאב הגלולה, שקלט בין היתר את מי שלא מצא מקום במידבר. שני הבתים האלה מספרים יחד את הצד הרוקיסטי של תל אביב באותן שנים.
מעמד הבר וזמן הפעילות · מסקירות עיתונאיות. עדותו של אסף אמדורסקי על המפגש עם רודנר וקפלן · מריאיון שנתן. תערוכת הצילומים של דינה גונה ב-2019.