הבר שהשקיף לים והפך כמעט מיד לאחד המקומות החמים בעיר. מכוניות ברחוב הירקון היו מאטות כדי לראות מי יושב במרפסת, וכבר בשמונה בבוקר נכנסו אנשים לשתות בירה במקום קפה.
אלי סמרי, מחלוצי המסעדנות בתל אביב, פתח את הבר הראשון שלו בכיכר מסריק ב-1980 · תקופה שהוא מתאר כך: היו אז בתל אביב עשרה ברים, ארבעה מהם של אנגלים. שש שנים אחר כך, ב-1986, הקים יחד עם המסעדן שאול טבת את הטרמינל בפינת הירקון וגורדון.
המקום מתואר כקפה בר שפעל במחצית השנייה של שנות ה-80 ועד תחילת שנות ה-90. אנשים הגיעו אליו בדרך אל הים או ממנו, ישבו על בירה ובאגט, ובלילה הוא קיבל אופי אחר לגמרי.
סמרי לא מנסח את זה בעדינות. לדבריו הטרמינל היה המקום שמכר הכי הרבה בירה בארץ, בהפרש גדול מכל השאר · ״זה היה מטורף״. מעל הבר פעל הוסטל עם שמונים מיטות, וכבר משמונה בבוקר נכנסו אנשים לשתות בירה במקום קפה.
והוא מתאר גם את הרגע שבו הבין מה קרה: ״איך שפתחנו את המקום הוא התפרק, וכבר ביום שפתחנו לא הבנתי איך אף אחד לא חשב על המקום הזה קודם.״
המרפסת מול הים הפכה למוקד של לראות ולהיראות. לפי התיאור, מכוניות שנסעו ברחוב הירקון היו מאטות כדי לראות מי יושב שם, והעומס יצר הפרעה לתנועה באזור.
אחד השכנים ברחוב היה שאול אברון, מי שנחשב לאב הרוחני של המסעדנים והשפים בישראל · הוא התגורר שני בניינים משם והיה מגיע לשתות בקביעות.
סמרי החזיק את המקום כארבע שנים ואז נאלץ לעזוב · לדבריו בעל הנכס הקפיץ את שכר הדירה פי חמישה. משם הוא המשיך לגבעת עלייה, ובהמשך למסעדת הדגים שהפעיל עשרות שנים.
ומי שניהל את הטרמינל בשלב מסוים היה יוסי גטניו, לימים איש מסעדנות ותיק, שהיה אז בן תשע עשרה.
אחרי הטרמינל פעלו בחלל מסעדות וברים נוספים, אבל השם נשאר האסוציאציה הבולטת של המקום. ב-2007 תיארה עיריית תל אביב את המבנה בהירקון 136 כנטוש שנים, מוזנח ורעוע, וביקשה מבית המשפט לחייב את בעליו לשפץ אותו · ואפילו במסמך המשפטי צוין שבמבנה פעל בעבר ״פאב הטרמינל הידוע״.
שנת ההקמה, זהות המייסדים, כמויות הבירה, ההוסטל שמעל וסיפור העזיבה · מריאיונות שנתן אלי סמרי ל-ynet ול-Time Out. הכתובת בהירקון 136 ותיאור אופי המקום · סקירה בוואלה. ניהולו של יוסי גטניו ומצב המבנה ב-2007 · דיווחים ומסמכים מהתקופות הרלוונטיות.